.jpg)
ריפוי הילד הפנימי שלך
הילד פנימי הוא – המקום בילדותנו, שבו נוצרה בתוכנו חסימה בשל צורך בסיסי שלא סופק לנו, באופן מלא או חלקי, ובאופן אישי סובייקטיבי או אובייקטיבי (זה ממש לא משנה האם אכן הצורך לא סופק או שהילד חווה זאת כצורך שלא סופק עבורו).
כל ילד מגיע לעולם כשהוא יכול לקלוט את מה שמשדרים לו בסביבתו הקרובה.
לכן, היכן שהיו חסרים לילד
אלמנטים מסויימים בילדות, נוצרים "ילדים פנימיים" והמטרה של הילדים האלה היא לגרום לנו לפעול להשלמת החוסרים. אולם ברגע שהשלמנו להם את החסך היום, מחר הם יבקשו שוב. "ילד פנימי" פועל כמו בור ללא תחתית. למשל, אם בילדותנו לא קיבלנו אהבה או ביטחון, נוצר בנו בור ללא תחתית של אהבה או בטחון ו"הילד הפנימי" יפעל כל העת להשלימם.
"הילד הפנימי" שלנו מעבירים לנו מסרים מגיל 4 על החיים, כמו: "צריך להזהר, אין כסף", כי ההורים כרגע לא עובדים. כלומר, הילד מעביר מסרים מ"שדה הקרב" האישי שלו, כי מבחינתו הוא עדיין חווה את זה כעת.
השאלה היא מי מנצח במאבק היומיומי בין הילד לבוגר? הילד.
"הילד הפנימי" שלנו תמיד ינצח במאבק מול הבוגר. למה? כי הוא מספר לנו על הסכנות והחוסרים ודורש מאיתנו הישרדות. שהיא החלק הבסיסי והראשוני בפירמידת הצרכים של מסלו.
כך הילד חש "סכנה תמידית" בחייו ולכן יש חלקים שכל הזמן משדרים לנו "סכנה – תציל את עצמך", ואם אנחנו רוצים לעשות שינוי מסויים בחיינו, לדוגמא להחליף עבודה. הילד שומע זאת ובמסך שלו הוא רואה סיטואציה שיכולה להשיב אותו למקום ההוא – למקום בילדות שלו שבו ההורים לא עבדו ולא היה כסף בבית, ואז כל מערכות הגוף יצעקו "סכנה". האדם ירגיש פחד משינוי והתקדמות בחייו.
הקול של הילד הפנימי חזק יותר מהבוגר כי קולו של הילד הפנימי הוא הישרדותי, הילד הפנימי מפעיל מערכת חרום, מתריע על מקום של סכנה.
אם הילד צועק לנו "ביטחון, ביטחון", אנו עסוקים קודם כל במילוי צרכיו שלו, ומה שאנו כבוגרים רוצים לעשות נדחק הצידה ונהפך ל"מותרות".
ככל ש"הילד הפנימי" יצעק חזק יותר וככל שאנחנו ננסה לתת לו מה שהוא מבקש, החסך רק יתעצם. (ככל שנאכיל אותו יותר כך הוא יגדל יותר ויהיה תאוותן יותר, הדרישות שלו יתעצמו).
אם קיבלנו אהבה כילדים, יצרנו אמונה שיש שפע באהבה בעולם (או כל צורך קיומי: ביטחון, הזנה אחר שקיבלנו). אם לא קיבלנו, יצרנו אמונה שיש חוסר באהבה בעולם.
במקומות החלשים שלנו, שבהם לא קיבלנו את הצרכים הבסיסיים שלנו, מתנהל שדה קרב של ממש. כאשר שני החסרים העמוקים והמדשמעותיים ביותר הם: הישרדות קיומית וחרדת נטישה.
יתירה מכך, "ילדים פנימיים" עוברים מדור לדור – כפי שלנו יש "ילדים פנימיים", כך גם להורינו. למשל- הורה שחווה חוסר בטחון יעביר חוויה דומה לילדיו.
ילדים פנימיים נוצרים בגילאים צעירים, בדר"כ עד גיל 10. עם זאת, לעתים יש חוויה עוצמתית שחווים בגיל מאוחר יותר כמו גיל עשרים, אשר הופכת לחסימה אנרגטית. אולם בד"כ החסימה הזו יושבת על חסך שהיה שם כבר קודם, עוד מילדותנו. זה פשוט בא להזכיר לנו שזה עדיין כאן, לא הלך לשום מקום אם לא נטפל בכך.
האדם הבוגר מול הילד פנימי שבו
האדם הבוגר מחובר לערכים ולייעוד שלו, אך מולו יש "ילד פנימי" שרוצה למלא חסכים כל הזמן עוד מתקופת הילדות.
האדם הבוגר בונה בעצמו את כל הדברים. לעומת זאת, הילד הפנימי צורך הכל מהסביבה, וצריך את זה כאן ועכשיו כדי להיות רגוע ומסופק.
אולם בשל היותנו "ילדים" גם בשלב הבגרות, אנו מזמנים לחיינו מצבים לא מאוזנים, ובסיטואציות אלו אנו נמצאים באיבוד אנרגיה ובמלחמה על סיפוק הצרכים של הילד הקטן, זה שנמצא בתוכנו ומנהל אותנו. כדוגמת, בחירת בני זוג הדומים באופיים לאחד ההורים שלנו, במטרה להחזיר מהם ולמלא את כל החסכים מאותה ילדות. הילד הפנימי גורם לנו לבחור במסלול הלא נכון, לבחור את הבן זוג הלא נכון, וכו'. אותו הדבר עם מקום העבודה שלנו: הפחד מהעוני מנהל אותנו וגורם לנו להישאר באותו מקום רק לא לעשות שינוי שיזיז אותנו ועלול לגרום לנו להגיע למצב שבו לא יהיה לנו מספיק כסף.
לעומת זאת, האדם הבוגר הבריא, יבחר בן זוג מתאים ובוגר גם כן, שיוכל לספק את צרכיו העכשוויים הרלוונטיים. כך, מעצם היותו רגוע וממוקד בצרכים הנוכחיים הבוגרים, יוכל אותו אדם להפנות את האנרגיות שלו למקומות מאוזנים של הגשמה עצמית, במקום למלחמות הישרדות.
איך מרפאים את הילד הפנימי?
הילד הפנימי הוא החלק בנו שהוא תמים, שובב וסקרן. זה החלק בנו שיש לכולנו ואנחנו צריכים לעבוד על ריפויו אם אנחנו רוצים לחיות חיים מאושרים.
כמבוגרים, הילד הפנימי שלנו זוכה לעיתים קרובות להזנחה והתעלמות ממנו. אנו מתמקדים באחריות שלנו במקום במה שגורם לנו להיות מאושרים באמת. אבל הדבר הזה חייב להשתנות כי כאשר תרפאו את הילד הפנימי שלכם, אתם תהיו מאושרים ומסופקים יותר בחייכם הבוגרים.
אז איך מרפאים את הילד הפנימי שלכם??
הירשמו לשיעור ריקוד - תניעו את הגוף והנשמה.
תעסקו באמנות מהנה, כמו ציור.
תכתבו יומן על הרגשות שלכם והרגשות של הילד הפנימי.
תתרגלו מדיטציה בכל בוקר שבה תדברו עם הילד בתוככם ותתנו לו מקום.
היזכרו ברגעי הילדות היפים שלכם, איך זה מרגיש להיות שובב ומאושר - הרהר על מה שאתה רוצה לבטא בשובבות בפתחו של היום הזה.
תדאגו לבלות זמן עם חברים, משפחה או עמיתים לעבודה שאתם אוהבים - השקיעו באנשים ובקהילות שאכפת לכם מהם.
מוזמנים לסדנאות ריפוי של הילדים הפנימיים שלכם בשילוב פענוח ציורים וקלפי מודעות.
מחכה לכם, דיקלה גולסה
מפענחת ציורים וגרפולוגית.